סרטן השד

רקמת השד בגוף עוברת תהליכים המושפעים ממאוד מהמחזור החודשי של האשה. לאחר הביוץ, רקמת השד נעשית גדושה ומלאה יותר. לאחר הווסת רקמת השד חוזרת לגודלה הטבעי, וחוזר חלילה.

בתקופת ההיריון השד עובר שינויים גדולים: ישנו שגשוג משמעותי של צינורות החלב על חשבון מרכיבי שד אחרים. לקראת הלידה, צינורות אלו מתמלאים בחלב. למעשה, לאחר ההיריון הראשון השד מגיע לשיא התפתחותו הפיזית. מהעשור השלישי לחיים מתחילה רגרסייה של רקמת השד המגיעה לשיאה בתקופת המנופאוזה (גיל הבלות).

בבואנו לסקור כמה מיני גידולים מרכזיים בשד, יש צורך להדגיש שאין מדובר במחלה נשית בלבד. כ-10% ממקרי סרטן השד קורים דווקא בגברים. כיוון שכך, ישנה חשיבות שגם גברים יהיו מודעים לשינויים שמתחוללים בגופם, ובמידת הצורך לפנות לרופא/ה.

גידולי שד שפירים:

אחד מהגידולים הבולטים בקבוצה זו הוא הפיברו-אדנומה (Fibro-Adenoma). זהו גידול שפיר המתבטא בגוש מוצק בשד. ניתן למשש אותו ידנית ואף "להזיז" אותו ממקומו על גבי רקמת השד התקינה. כיוון שהוא גידול מוגדר ומתוחם, קל יותר להסיר אותו בניתוח. זהו הגידול השפיר השכיח ביותר מבין גידולי השד השפירים ורואי םאותו בעיקר אצל נשים בגיל הפוריות. הגידול מגיב להורמונים ולכן יכול לגדול במהלך המחזור או בהיריון. למרות שאינו מהווה סכנת חיים, לרוב כורתים אותו מטעמים אסתטיים (לפעמים הגידול גורם לעיוות מבני בשד).

גידולי שד ממאירים:

מרבית גידולי השד הממאירים נכנסו תחת הכותרת – קרצינומה של השד. גורמי הסיכון לגידולים אלו רבים. הבולטים שבהם:
1) גיל – ככל שהגיל עולה הסיכון למחלה גובר.
2) השפעת הורמון האסטרוגן – בשנים האחרונות, גוברת ההבנה
שרמות גבוהות של אסטרוגן הן פרו-גידוליות.
3) היסטוריה משפחתית של גידולי שד.
4) השפעות סביבתיות ועודף משקל (שגורם להגברת כמות האסטרוגן בגוף).

הגידולים מחולקים לפי קטגוריה של חדירות: גידולים לא חודרניים (לא יוצאים מצינורות החלב) בהם הפרוגנוזה טובה. הבעיה היא שבקטגוריה זו נמצאים רק עד 30%-15- מגידולי השד הממאירים.

גידולים חודרניים מהווים את הרוב המספרי של גידולי השד (עד 85%) וכאמור, הם בעייתיים יותר וקשים לטיפול. דוגמא לגידול שפיר היא: Lobular Carcinoma in situ (קרצינומה אונתית מתוחמת). זהו גידול שלרוב אינו מתאפיין בגוש ומוצאים אותו כממצא אקראי בבדיקת הממוגרפיה.

מופיע בעיקר בנשים צעירות ובשני השדיים. הטיפול במרבית המקרים, לצערנו, הוא כריתה של שני השדיים ע"מ לוודא שהגידול לא יתפרץ מחדש לאחר כמה שנים. חשוב להדגיש כי ענף הרפואה הפלסטית מציע פתרונות מוצלחים מאוד במקרים כאלו.

דוגמא אחת לגידול ממאיר היא: קרצינומה דלקתית (Inflammatory Carcinoma). הגידול הזה מציג מאפיינים של דלקת. כלפי חוץ, יש הרבה פעמים מופע ייחודי של עור במראה של "קליפת תפוז".

הפרוגנוזה במקרה זה לא כ"כ טובה ויש צורך בטיפול אגרסיבי מאוד ע"מ להתגבר עליו.

פרופסור דן הרשקו
מנהל מכון בריאות השד ברמב"ם.
מומחה בכירורגייה כללית.

משתמש בניתוחיו במגוון רחב של שיטות חדשניות כולל ניתוחים משמרי שד, כריתות משמרות עם שחזורים מידיים בשיתוף עם כירורגים פלסטיים מיומנים.

פרופ´ הרשקו הינו פרופסור חבר בפקולטה לרפואה בטכניון ומרצה לסטודנטים ומתמחים בכירורגיה.